כמו באירופה

דניז הגיעה מבלגיה כשהייתה בת שמונה עשרה. קצת מטעמי ציונות וקצת מטעמי מרד. בישראל היא פגשה את אבי, בן למשפחה מרוקאית חמה ומלוכדת שכבש את לבה ומאז הם משפחת אזולאי.
כל זה קרה מזמן, דניז היום בת שישים וגם אבי כבר לא נער בן עשרים. הילדה הצעירה שלהם מתוך השלושה כבר בת שלושים. אבי הצליח כאיש עסקים, הוא משווק בלעדית ברגים קטנים למכונות גדולות וכנראה שהעולם צריך הרבה ברגים קטנים כי הם קנו פנטהאוז מאוד מאוד מפואר.
הניסיון להבין חלומות של אנשים נדמה בעיני כמו פאזל ענק הבנוי משברי משפטים, אני חושבת ש... , ראיתי ש..., נדמה לי ש..., אמרו לי ש..., חלמתי ש..., ומהם צריך לנסות לבנות תמונה שלמה שתתאים כמעט בדיוק לחלום האבסטרקטי שבראש המתלבט. עם דניז זה לקח שנה והרבה כדורי קסנקס.
דניז רצתה כמו באירופה, כמו בבית שממנו, בעצם, קצת ברחה. אצלם היו משרתים לכן המטבח היה חדר אחורי סגור . גם דניז רצתה סגור אבל לה אין משרתים אז שיהיה קרוב לכול, לא, מה פתאום עם דלתות, שיהיה פתוח אבל שלא יראו כלום ושכולם יוכלו לאכול במטבח ולא ילכלכו לה את פינת האוכל, זאת הגדולה, כמו באירופה ושהכול יהיה פרקטי כי כשהילדים והנכדים באים הם מבלגנים נורא ובעלה, שאלוהים ישמור, כמה לכלוך הוא מייצר כשהוא אוכל, הכול נופל לו. שיהיה מחומרים שאפשר לשטוף עם אקונומיקה ושלא יראו טביעות אצבעות ומיותר לציין שהרצפה חייבת להיות גם היא פרקטית , שכלום לא ייספג. שלא תהיה טלוויזיה בסלון, כדי שלא ירבצו לה על הספות ושיהיה קלאסי כמו באירופה ומי שיפתח את הדלת ירגיש בחו"ל. אצל אימא שלה הייתה רצפת פרקט עץ בכל הבית, אבל כאן הכלב ישרוט והנכדים ישפכו לכן ברור שגרניט פורצלן עדיף.
התהליך היה קשה, אך ברגע שנפלה החלטה, כמו אנשים שקולים ובוגרים יצאנו למסע קניות לפי הרשימה: ריצוף גרניט פורצלן ,מטבח מפורמייקה, משטח אבן קיסר, חלונות אלומיניום שלא זקוקים לתחזוקה, ווילונות סינטטיים שיהיה קל לכבס במכונה וסלון עור שחור שלא יראו כתמים.
חזרנו מהמסע מלאות סיפוק מהביצוע: קנינו פרקט משגע מקורות עץ אלון, יבוא מבלגיה.
(נגזור לכלב ציפורניים ואני אבקש שיחלצו נעליים) , מטבח מדהים מעץ מלא מהמסד ועד הטפחות, משטח שיש איטלקי יקר (ברור שסופג), הזמנו חלונות ברזל (לא נורא, פעם בשנה יצבעו אותם), ווילונות פשתן, שתי שכבות (נו מילא, פעם בשנה ניקוי יבש) ומול הפלזמה בסלון יש ריהוט מקסים מבד לבן (כשהם יבואו אכסה בסדין).
עכשיו יש מעצבת אחת מבולבלת האם זהו כשלון או הצלחה?! בעל אחד, אבי, די המום ואחת דניז מאושרת עם בית כמו באירופה.